
כשהייתי בת 4 הסתכלתי על תמונה של פו הדוב וציירתי אותה. כשסיימתי הסתכלתי על התוצאה ואני זוכרת שאמרתי לעצמי שזה יפה לא בשביל ציור של ילדה בת 4, אלא שזה פשוט ציור יפה. זה היה הרגע שגיליתי שאני ציירת. כיום אני בת 43, והאהבה לציור לא עזבה אותי לרגע, לא היה לי קל ללמוד לצייר לבד. אני מציירת כל יום שעות עד ששורפות לי העינים, אך למרות הקושי אין סיפוק ואושר גדולים מאלה שאני מרגישה כשאני מסיימת ציור חדש, ומסתכלת עליו בעיניים מתרגשות של ילדה בת 4 ואומרת לעצמי שזה פשוט ציור יפה.